#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. א מה יעשה אדם שמהלך ואינו יודע כמה זה אלפים אמה?	אמר רב נחמן אמר שמואל יהלך אלפים פסיעות בינוניות.	עירובין מב.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. ב מי ששבת בבקעה ובאו גוים והקפיהו מחיצות יותר מאלפים. כמה יכול ללכת, והיכן יכול לטלטל?	ללכת מותר רק אלפים.לר&quot;נ א&quot;ש תוך אלפים מותר לטלטל (לרש&quot;י כדרכו ולתוס' ע&quot;י זריקה), ואפי' חוץ לאלפים, מותר ע&quot;י זריקה.</p>לרב הונא וכן דעת רב חייא בר רב שאין לטלטל חוץ לאלפים ע&quot;י זריקה שמא ימשך אחר חפצו, ולכן אפי' תוך אלפים אסור שפרוץ במלאו למקום האסור לו, אבל ע&quot;י משיכה מותר. אם יש פי תקרה מותר לטלטל כר&quot;נ.</p>[נפסק הלכה כשמואל (ותנא כוותיה אע&quot;ג שרב הונא תירץ)]</p>	עירובין מב.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: א היה מודד וכלתה מדתו בחצי חצר כמה יש לו בחצר, ומאי קמ&quot;ל?	אמר רב הונא שמותר בחצי חצר, וקמ&quot;ל שלא גוזרים שמא יבוא לטלטל בכולו. (פרוש ראשון ברש&quot;י היתר הילוך והינו כבבקעה לעיל, וקמ&quot;ל בחצר שיש יותר חשש שימשך. פ' שני וכן הוא בתוס' שמותר לטלטל בחצי חצר, ואף שברחבה אסור, כאן שאני.)</p>	עירובין מב:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: ב מי שהוציאוהו גוים וכו' הליכוהו לעיר אחרת או נתנוהו בדיר או סהר מה דינו ובמאי פליגי וכיצד הלכה?[והאם זה תלוי במחלוקת אחרת?]</p>	ר&quot;ג וראב&quot;ע אומרים מהלך את כולה, ר&quot;י ור&quot;ע אומרים אין לו אלא ד' אמות. רב אמר הלכה כר&quot;ג ושמואל אמר הלכה כר&quot;ע. {כתב הרי&quot;ף יש מרבוותיה שפסקו כשמואל (שכן דעת ר&quot;י לקמן) אבל הוא אין נ&quot;ל, וכן הכריעו הפוסקים}רב הונא בריה דרב נתן ביאר שנחלקו האם גזרינן דיר וסהר משום בקעה, ולפי זה נחלקו גם האם גזרינן טלטול אתו הילוך במי שהקיפוהו יותר מאלפים אמה.</p>דלמא טעמם של ר&quot;י ור&quot;ע לא משום גזירה, אלא כיון דלא שבת באויר מחיצות מעיקר הדין אינן כד' אמות. ור&quot;ג סובר שאף שלא שבת דינו כד' אמות ולא גוזר משום בקעה, אבל יתכן שטלטול אתו הילוך יגזור.</p>	עירובין מב:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: היה מפליג בספינה האם יכול להלך את כולה או שאין לו אלא ד' אמות ומדוע?	במהלכת: לרבה, לכו&quot;ע מהלך את כולה שספינה נוטלתו מתחילת ד' לסוף ד' וכן משמעות המשנה אלא שר&quot;ע ור&quot;י החמירו על עצמם משום עומדת. לרב זירא, לר&quot;ג וראב&quot;ע מהלך את כולה כנ&quot;ל, ולר' יהושע ור&quot;ע רק בד' אמות (שמחיצות להבריח מים עשויות).בעומדת: לרבה, לר&quot;ג וראב&quot;ע מהלך את כולה ששבת באויר מחיצות, ולר&quot;י ור&quot;ע רק ד' אמות. לר' זירא, לכו&quot;ע אין לו אלא ד' אמות, שמחיצה להבריח מים עשויה. </p>גם רב וגם שמואל (וגם רבי יהושע) פסקו כר&quot;ג {ופסק בשו&quot;ע כרבה (וכר&quot;ג)} </p>	עירובין מב:		ד'
